המאניה־דפרסיה של המכורים לפחמימות ריקות

הייתי רוצה להיות אדם מאוזן. כמו הצרפתיות, שאוכלות הכל אבל מעט, ומעשנות, אבל רק מדי פעם. אלא שאני לא כזאת. אצלי, כמו אצל כל המכורים, זה הכל או לא כלום

נרי ליבנה
נרי ליבנה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נרי ליבנה
נרי ליבנה

ראיתי שוב את "המאניה דפרסיה של סטיבן פריי", הסדרה שבה מתעד, מנתח ומסביר פריי, בעיקר בהתבססו על חייו שלו, את המאניה דפרסיה, הפרעה נפשית הגורמת לשינויי מצב רוח פתאומיים וקיצוניים. פריי הוא שחקן, קומיקאי וסופר בריטי, והוא מוצלח ביותר בכל אחד מן התחומים. לשנינותו אין גבול והוא גם אדם חכם וכן מאוד. באחד הפרקים בסדרה הוא מודה, שעל אף שניסה להתאבד באחד מהתקפי הדפרסיה שלו לא היה רוצה לוותר על המאניה־דפרסיה, משום שהיא גם עושה אותו למה שהוא. היא אחראית ליצירתיות הגדולה שלו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ