סליחה, אנחנו מכירים?

אני גרועה בזיהוי פרצופים ולי עצמי יש תווים סטנדרטיים, לכן זה לא נראה לי מוזר כשפנה אלי 
זר גבוה ואלגנטי והתעקש שדיברנו פעם ארוכות. אבל אז העלילה קיבלה תפנית מפתיעה

נרי ליבנה
נרי ליבנה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נרי ליבנה
נרי ליבנה

למרות הצער שפשה אצל חלק מחברי בברלין, אישית די שמחתי על כך שגרמניה הפסידה בסופו של דבר לצרפת במשחקי היורו. זה היה יומי האחרון בברלין, וכדי להיפרד מהעיר כראוי הלכתי עם ילדַי לארוחת ערב במסעדה. כשחזרתי הביתה הרחובות היו ריקים מאדם, אבל בברים ובמסעדות שחלפתי על פניהם ישבו אנשים שמבטיהם נטועים במסכי טלוויזיה ענקיים. פה ושם נשמעו זעקות אכזבה, אבל מבחינתי, האווירה היתה נהדרת — אפילו שיכורים לא הילכו ברחובות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ