תגובות: מצוות עשה ואל תעשה בתחום הכירורגיה המודרנית

ד"ר עמוס מזור, ד"ר הילה שריג בהט ויואב טל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ד"ר עמוס מזור, ד"ר הילה שריג בהט ויואב טל

מי שלא עושה

ד"ר בנימין מוזס מזהיר אותנו מפני המנתחים של ההווה על סמך טעויות נבחרות שעשו מנתחים בעבר ("מי יגן עלינו מהמנתחים?" מוסף "הארץ" 8.7). מוזס מצטט פרקים שבחר מההיסטוריה של הרפואה והכירורגיה כדי להפיץ מידע היסטורי כתמיכה בדעתו על הנזק העכשווי שהכירורגים גורמים למטופליהם. שיטתו מוטעית מיסודה וכמוה גם מסקנותיו. בהיותי סטודנט לרפואה בירושלים ראיתי חולה עם אוטם חריף מטופל בעירוי נוזלים ואדרנלין — מסע בטוח אל המוות. טיפול זה תאם את הידע והאמצעים שהיו ידועים אז. אין להאשים במותו את הרופאים הפנימיים שפעלו על סמך ידע חסר. היום ידיעותיהם וכישוריהם של הרופאים מאפשרים לחולים כאלה להמשיך לחיות ולהחלים. הטענה שרופא פנימי הוא האחראי הבלעדי לאבחנה נכונה ולהמלצה טיפולית יומרנית ומוטעית גם היום. הכישורים השכליים והידע אינם נחלתה של דיסציפלינה מסוימת, אלא מותנים בבעלי המקצוע, בהכשרתם ובנסיבות המתאימות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ