בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך נרשמתי לקאנטרי והפסקתי להיות סקסי

נרשמתי לקאנטרי וגיליתי שאני לא שווה כלום. בקאנטרי אין כבוד עצמי. אין סקס־אפיל. אף אחד לא חרמן ולא מתחרמן. אין פלירטוטים, אין חתיכים וחתיכות. כולנו עבדים. כולנו גושי בשר

102תגובות

עשיתי מינוי לקאנטרי. זה חלק מהמלחמה העקובה מדם שאני מנהל מול הזמן. זו הידרדרות הדרגתית — כרוניקה של אסקלציה. קודם אתה מוצא את עצמך בגני שעשועים עם שקית של ענבים ומגבונים לחים ביד, מנסה להרוג את הזמן. אבל ממש להרוג אותו. אם הייתי יכול לרצוח את הזמן ולהחביא את הגופה שלו בין השיחים — הייתי עושה את זה. לחנוק את הזמן, לדקור את הזמן, לבתר אותו לחתיכות ולשכוח מקיומו. אבל הזמן לא מוכן למות. אז אתה מנסה להרוג אותו בחוף הים. ממש להטביע אותו עם הראש בתוך המים. וזה לא עובד. אתה רודף אחריו והזמן בורח ממך...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו