הגיאוגרפיה של הגאונות: למה מקומות וזמנים מסוימים מצמיחים אנשים יוצאי דופן?

נהוג לראות בגאונות פלא גנטי של אנשים בודדים, אבל התחקיר המקיף שערך העיתונאי והסופר האמריקאי אריק ויינר מעלה את האפשרות שגאונות היא גם עניין של הימצאות במקום הנכון ובזמן הנכון. בראיון הוא מפרט את התנאים הסביבתיים שמקדמים גאונות וגם משיב על השאלה איך זה שיש כל כך הרבה יהודים גאונים?

אריאלה בנקיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים47
אריאלה בנקיר

ג'יימס יאנג סימפסון, יאמרו רבים, היה גאון. כשהיה רק בן 14 התקבל בנו העני של אופה הכפר לפקולטה לרפואה באוניברסיטת אדינבורו. סימפסון הצעיר לא הסתפק בכך, ולאחר שהיה עד לכאבם של החולים שנותחו ללא אמצעי הרדמה הוא הקדיש את ימיו למחקר בשאיפה למצוא חומר הרדמה מתאים לניתוחים. ערב אחד מילא סימפסון מכל זכוכית בכלורופורם, החומר החדש והמבטיח שחקר, והציע אותו לכמה חברים שהצטרפו אליו לארוחה. אורחיו, שלא היו בררנים במיוחד, שתו בשמחה את הכלורופורם וההצלחה היתה מסחררת — למחרת מצאה המשרתת את החבורה כולה ישנה על רצפת הסלון. למרבה המזל, סימפסון לא טעה במינון ולא הרג איש. בזכות התגלית הוא החל להשתמש בכלורופורם בניתוחיו, שינה את פני הרפואה ונכנס להיסטוריה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ