ירושלים, תל אביב, וה"מטנפת" שאני

הקבוצה הירושלמית החליטה שאני בכבודי ובעצמי גורמת לביזויה של העיר. ואני, אני מוכנה להתלונן גם על תל אביב

נרי ליבנה
נרי ליבנה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נרי ליבנה
נרי ליבנה

"היי אל־על, שמענו שידידת המערכת נרי ליבנה נפרדה מכם בחן הייחודי רק לה, וכמובן ליכלכה על זה בפני כל העולם ואחותו. אז תתעודדו, ב–2005 היא נפרדה מירושלים בסגנון דומה. מאז קרה לעיר הזאת רק טוב. תקנו את הטעויות (המוצדקות) שהיא מתלוננת עליהן ועתיד ורוד לפניכם" (עמית).

הדברים האופטימיים האלה נכתבו עלי בדף פייסבוק של קבוצת פעילים צעירים, חילונים ודתיים מתונים בשם "ירושלים האחרת", המנסים לעשות את הבלתי־מתקבל על הדעת ולהחזיר ליושנה את עטרת ירושלים. אותה עיר קטנה ומסוגרת על ההר, עירם של האנשים החכמים ושל זקנות אצילות נפש, העיר של יוסי בנאי, סוראמלו, ש"י עגנון, מואיז הקטן, העיר שבמרכזה האוניברסיטה שהיתה אז בגבעת רם, הכנסת הישנה, קפה טעמון, נתיבה בן־יהודה והבוהמה שאומרים שהיתה פעם בעיר ונגמרה בדיוק שהגעתי. מי היה מאמין שבכוחה של אשה אחת, כלומר אני, לשנות מקצה לקצה את אופייה של העיר המתחרדת, ועוד רק בעצם אי־היותי בעיר שבה ריציתי 34 שנים, העיר שאהבתי כל כך, שבה קרו כל האירועים החשובים בחיי.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ