נמצא החג שמאחד את כל עם ישראל

דתיים וחילונים, הורים ורווקים, שכירים ועצמאים - כולנו מאוחדים סביב מדורת שבט אחת. חג הגשר כבר כאן, וזה הזמן לבהות

נרי ליבנה
נרי ליבנה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נרי ליבנה
נרי ליבנה

יש יום אחד בשנה שבו כולנו — חרדים, דתיים ואפיקורסים — מקיימים מצווה. זהו 24 בדצמבר, יום לידתו של ישו, שבו נאסר על היהודים ללמוד תורה, מחשש עינא בישא. יש גם חג יהודי אחד במסכת החגים היהודיים שבו כולנו מקפידים בקלה כבחמורה בהלכות החג. לחג הזה קוראים "חג הגשר". החג הזה איננו מופיע בלוח השנה העברי ואף על פי כן הוא השכיח והפופולרי מבין החגים. כל כולו על פי פרשנותם של קוראי הלוח. מהבחינה הזאת, החג הזה הוא הדגמה מושלמת ל"תורת הפערים" שפיתחו מנחם פרי ומאיר שטרנברג בזמנם בחוג לספרות משווה בתל אביב, כשהם מתבססים גם על מאמר מוקדם יותר של וולפגנג איזר. על פי התורה הזאת, קריאת הטקסט היא תהליך הדדי בין הטקסט הכתוב לבין ההשלמות שעושה הקורא במוחו, שמתבססות גם על עולם האלוזיות והאסוציאציות שלו, כשהוא מנסה למלא את הפערים שבטקסט. כך למשל, יכול הקורא להפוך דמות המתוארת באמצעות מטונימיות לדמות מושלמת במוחו, וכן לבנות תמונה של נוף, לייצר דימוי של מצב רוח, רגשות וכו'.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ