בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אין לי זמן להיות יהודי

היהדות שלי היא עובדה קיימת, שאני חי איתה בלי צורך בהשלמה או בהתנגדות. לאחרונה כבר קשה למצוא אנשים מהזן שלי. לאן הלכו היהודים האדישים?

62תגובות
גברים חרדים בהתנחלות מודיעין עילית
בז רטנר / רויטרס

החגים זה זמן טוב לשוב ולברר את מקומי על הסקאלה של הזהות היהודית. בין להיות לא כלום ולהיות משהו. ובכן, בדקתי. אני עדיין לא כלום. ובכל זאת גם משהו. אבל משהו פצפון. מינורי לחלוטין. קרוב יותר לנקודת האפס המוחלטת. אני יהודי כי כך נגזר. אני מקבל את העול. כמו נקודת חן שמסתתרת בשיפולי הגב התחתון. היא נמצאת שם מיום היוולדי. מה אני אעשה איתה? אסיר אותה בניתוח? תישאר צלקת. כך גם עם היהדות — תמיד תישאר צלקת. אוקיי, אז המקום שלי הוא ברור. אבל זה כמו מדרגות נעות — אתה יכול לעמוד, אבל האדמה זזה לך מתחת...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו