הבריון המרושע ניצח

הבריון המרושע אמור היה להפסיד בסוף, כמו בכל סרט טוב, כמו ב"אזרח קיין", שגיבורו מזכיר כל כך את טראמפ. אבל הסרט הזה לא נגמר טוב, ופניו הזחוחות והזדוניות של המנצח ייחרתו לעד בזיכרון ההיסטורי והאישי

מורן שריר
מורן שריר
ניו יורק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מורן שריר
מורן שריר
ניו יורק

שמש שקרנית בניו יורק, תחילת נובמבר. בקולנוע מיושן מתכנסים כמה מקומיים ותייר אחד לצפות ב״אזרח קיין״. לאדם שחי במזרח התיכון אין הרבה הזדמנויות לצפות בקלאסיקות כאלו על מסך גדול וביקור בעיר גדולה ותרבותית מזמן את האפשרות לחלוק אולם עם עוד כמה פוצים ולהישאב לחוויה הקולנועית המקורית שהבמאי ייעד לנו. בשלב מסוים בסרט מחליט קיין, טייקון תקשורת שמתמכר לצבירת רכוש והשפעה, שנמאס לו להמליך מלכים, והוא עצמו רץ לתפקיד מושל מדינת ניו יורק. באסיפת בחירות במדיסון סקוור גרדן הוא מבטיח לבוחריו שהצעד הראשון שלו לאחר בחירתו יהיה למנות תובע מיוחד ולהעמיד לדין את יריבו הפוליטי. הקהל באולם מצחקק ומן הסתם נזכר בעימות הנשיאותי שבו דונלד טראמפ הבטיח למנות תובע מיוחד שיעמיד לדין את הילרי קלינטון. בהמשך, כשקיין מובס בבחירות (בעקבות התפוצצות פרשת סקס) העיתון שבבעלותו מסרב להכיר בתוצאות ומכריז שהבחירות זויפו. האנשים בקהל שוב מצחקקים, אולי בזכות תחושת הבטן שאם המציאות כל־כך דומה לעלילה הבדיונית שבסרט, זה אומר שגם התרחיש המציאותי המבהיל יישאר בסופו של דבר על הבד.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ