שתי גופות, מחוות כבוד ומקלען

כמה שבועות אחרי המבצע הצבאי הכושל להרחבת פרוזדור ירושלים במלחמת העצמאות החליט יעקב נובק־יניב לתת אמון בחיילים המצרים שביקשו להשיב לו שתי גופות של חיילי צה"ל. הוא נצר בלבו את אירועי היום ההוא במשך עשרות שנים, וכשחשף אותם התגלתה הפתעה גדולה עוד יותר

ניר מן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניר מן

57 שנים נצר יעקב יניב את פרשיית חילוץ גופותיהם של שני חללי צה"ל משטח אויב במלחמת העצמאות, תוך הפרה בוטה של פקודות הצבא. "שנים רבות לא סיפרתי דבר וחצי דבר למשפחתי. רק כאשר כתבתי את תולדות חיי ב–2005 החלטתי להעלות את סיפור האירוע הזה על הכתב", משחזר יניב בן ה–88. "לאחר מכן החלטתי להתחקות אחר זהותם של שני החללים האלמונים. חקרתי את הנושא ביחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון ובארכיון צה"ל ומצאתי שהיו אלה שני לוחמים מגדוד בית־חורון — צבי קנר ושמואל שימנסקי. שניהם היו עולים חדשים, ניצולי שואה, שהגיעו ארצה באביב 1948 לאחר שמשפחותיהם נספו והם נותרו ללא שאר בשר. שימנסקי לחם בצבא האדום, השתתף בכיבוש ברלין ועוטר בכמה אותות הצטיינות. מאז, מדי שנה אני עולה ביום הזיכרון לקברם בחלקה הצבאית בהר הרצל ומניח זר פרחים על מצבותיהם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ