בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תנו לה וניל!

הצגה מצוינת, כמה אנשים מאוד מוכשרים והמלצה מופרכת אחת נגד דיכאון

3תגובות

בסוכות האחרון נסעתי לעכו לפסטיבל. ראיתי שם שתי הצגות מצוינות, אחת מהן הותירה עלי רושם בלתי נשכח. בגלל הייחוד והעוצמות הבלתי־רגילות, כמעט פיזיות, שהעבירו השחקנים לקהל, בגלל האסתטיקה המושלמת של התנועה והמוזיקה ובעיקר משום שזהו תיאטרון אמיתי במובן הזה שהחוויה שהוא יוצר אינה ניתנת לתרגום למילים בלבד. להצגה קוראים "הליוגבלוס". ביים אותה בכישרון עצום אריאל וולף, השתתף בה אנסמבל מצומצם של שחקנים, כולם מצוינים ובעלי יכולות מגוונות, אבל בכל זאת בלט ביניהם שלומי ברטונוב שגם ערך מוזיקלית את המופע...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו