תגובות: "אז מה אם אלוהים הבטיח את הארץ לאברהם? איפה כתוב שעלינו לעזור לו לקיים את הבטחתו?"

דוד בר־אופיר, חיים לוטנר, עמוס גבירץ ואבי גרפינקל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
דוד בר־אופיר, חיים לוטנר, עמוס גבירץ ואבי גרפינקל

באהבה ובחסד

הכתבה על ח"כ בצלאל סמוטריץ' ("מפחדים ממני כי אני יודע מה אני עושה", מוסף "הארץ", 2.12) מטרידה מאוד. מצטיירת דמות של לאומן דתי קשוח המשלב בהשקפותיו לאומנות חילונית ומיליטנטיות דתית. הוא גורר אותנו עד לתקופתו של יהושע בן נון ואל ההנחיות המאיימות שנתן ליושבי כנען. מנגד, כדאי להביא לידיעתו של סמוטריץ' קטע מדבריו של הסופר ר' בנימין (יהושע התלמי) ביצירתו "משא ערב", כדי שיידע שקיימת גם גישה הומניסטית־חומלת לזר ולאחר: "והיה כי תבוא לרשת את ארץ מולדתך לא תבוא אליה כצר וכאויב, ופקדת לשלום את יושב הארץ; לא באיבה ולא בעברה ולא במשטמה תבנה את משכן דורותיך כי אם באהבה ובחסד בצדק ובאמונה..." דברים אלה ראויים היו להילמד בבתי הספר, אלא שר' בנימין היה איש "ברית שלום", ואין להניח שמשרד החינוך (בראשותו של שר ממפלגתו של סמוטריץ') יניח ליצירתו להילמד במערכת החינוך. סמוטריץ' שוכח שככלות הכל, אנחנו מהווים חלק מחברה בינלאומית נאורה שיש לה חוקים וכללים המחייבים גם אותנו, ואיננו יכולים להתנהל כאילו אנחנו עושים ככל העולה על רוחנו בשטחי הגדה. ראוי למרואיין הנכבד לזכור שמדובר גם על ערבים שהם אזרחי המדינה, וככלל הם תורמים את תרומתם החיובית לרווחתה של החברה שבה הם חיים; ואם יש ביניהם פורעי חוק, על המדינה להביא אותם לדין כפי שהיא מביאה לדין כל עבריין, ותהיה דתו אשר תהיה. הקשיחות שבה הוא מדבר על המיעוט הערבי מעוררת חשש כבד שלא ירחק היום והוא ישתלח גם במי שנראים לו יריבים אידיאולוגיים, שלו או של תנועתו, ויטביע עליהם חותם של אויבי המדינה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ