לינה דנהאם לימדה אותי מה זה להיות אישה

דווקא בחורה לבנה, פריווילגית, נרקיסיסטית מוצהרת וחסרת עכבות, לימדה אותי את השיעור החשוב ביותר בחיי

ניסן שור
ניסן שור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניסן שור
ניסן שור

שלוש נשים חשובות יש בחיי: אמא שלי, בת זוגי ולינה דנהאם. הראשונה ילדה וגידלה אותי, השנייה החזירה לי אהבה בלתי מוגבלת והשלישית — לימדה אותי מה זה אומר להיות אשה צעירה בימינו. ואני הייתי צריך את השיעור הזה, כי כמו כל הגברים, או רובם, לא היה לי מושג. אתה חושב שאתה יודע משהו, אבל אתה לא יודע כלום. או יודע מעט מאוד. ורובנו, חייבים להודות, גם לא רוצים לדעת. כי נוח לא לדעת. כך משמרים את יחסי הכוחות. הבורוּת עובדת לטובת המין הגברי, כאילו שהיתה חזקת חפות: אם אנחנו לא יודעים, אנחנו יכולים להיות חסרי רגישות, גסי רוח, שוביניסטים גלויים או שוביניסטים בארון. ההתנהגות שלנו נגזרת מחוסר ידע וולונטרי. היא כולאת אותנו בתוך קריקטורה של הגבר האטום ונטול המודעות העצמית, ואחר כך קשה להיחלץ משם, מתוך הבור העמוק שבו נצטברו ליטרים על גבי ליטרים של דעות קדומות וכוזבות. ומובן שלא תיארתי לעצמי שמי שתחלץ אותי מחשכת תודעתי הפגומה והחסרה תהיה שחקנית ובמאית צעירה, בחורה לבנה, פריווילגית מהמעמד הגבוה של מנהטן הבוהמיינית, נרקיסיסטית מוצהרת וחסרת עכבות. דווקא לינה דנהאם? כן, בהחלט.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ