תגובות: "היום־יום בשטחים הוא הפשע ואותו יש להנגיש לחברה"

אהוד פזי, ד"ר רות מלקינסון, פרופ' אליעזר ויצטום, פרופ' שמשון רובין, שי מילר ומנחם בר-צבי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אהוד פזי, ד"ר רות מלקינסון, פרופ' אליעזר ויצטום, פרופ' שמשון רובין, שי מילר ומנחם בר-צבי

שתי גדות לכיבוש

מהראיון שערכה קרולינה לנדסמן עם מנכ"ל בצלם חגי אלעד ("לא משת"פ", מוסף "הארץ", 10.2), מצטיירת דמותו של אלעד כאדם אמיץ לב וראוי להערכה. תמונה שונה מאוד מהדימוי הדמוני של בוגד שמנסים לשוות לו. אלעד הוא אדם שגורל המדינה חשוב בעיניו, אבל מנגד הוא מסרב לצמצם את המושג רק ל–8 מיליון אזרחיה מתוך 13 המיליון הנמצאים תחת שליטתה. יש לציין כי הוא כולל במספר זה גם את תושבי עזה החיים תחת שליטה עקיפה. אלעד ובצלם בראשותו בחרו אידיאולוגית שלא לשתף פעולה עם המוסדות הרשמיים של מדינת ישראל תחת התפיסה שכל שיתוף פעולה ממין זה הוא בעקיפין הצדקה של המצב הקיים, קרי הכשרת השרץ, ובכך לטעמי טעו. בבחירה זו הם מרחיקים, לדעתי, לא רק רבים מאותם 8 מיליון אזרחי המדינה בעלי זכות בחירה, אלא גם את רוב מיליוני התושבים הנמצאים תחת כיבוש. הבחירה הקטגורית לעסוק רק במיגור הפשע הגדול, קרי הכיבוש, מונעת מבצלם להילחם בעוולות ובפשעים "הקטנים" המבוצעים במסגרתו. מבחינת אותם המיליונים החיים תחת הכיבוש יש חשיבות מרובה לכך שמישהו ייצג אותם בפני המדינה וינסה לתקן במעט את העוולות שנעשות להם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ