תגובות: הארכת תוחלת החיים היא ברכה לא כל כך מוצלחת

יוסי ברנע, בן בורנשטיין, פרנסין לוי, יהודה באואר, דינה פורת, דוד זילברקלנג וחוי דרייפוס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יוסי ברנע, בן בורנשטיין, פרנסין לוי, יהודה באואר, דינה פורת, דוד זילברקלנג וחוי דרייפוס

האל הכוזב של הימין והשמאל

שקד אורבך, בכתבתה "הרצחת וגם ירשת?" (מוסף "הארץ", 24.2.17), מראיינת את יועז הנדל, יו"ר המכון לאסטרטגיה ציונית (בשביל מה צריך מכון ציוני לאחר הקמת המדינה?) שאחת ממטרותיו היא לקדם גאווה "בזכותה של ישראל כמדינת לאום ליברלית ודמוקרטית". "ליברלית" זו מילה הנשמעת טוב, כי יש "מחנה ליברלי" ופעם היתה "מפלגה ליברלית", אבל מהי מדינת לאום ליברלית? אם נבחן מושג זה נראה שאין במפה הפוליטית מהימין ועד השמאל, אפילו הרדיקלי, מי שמצדד במודל זה. במדינת לאום ליברלית הלאום נגזר מהאזרחות וסך האזרחים מהווים את הלאום האזרחי של המדינה. אם ישראל היתה מדינת לאום ליברלית, היא היתה מתבססת על ישראליותה, משום שאין היא יכולה להתבסס על יסוד אתני או דתי, כלומר יהודיותה. אם מדובר על זכויותיהם של כל האזרחים, לא יכולה להיות העדפה למוצא אתני או דתי — כלומר, יהודי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ