הטבעונים מזכירים לנו שאנחנו כלומניקים

גם אם אני לא מסכים עם דרכם של הטבעונים, דבר אחד אי אפשר לקחת מהם: הם מזכירים לכולנו מהי מחויבות אמיתית למטרה ומהו אקטיביזם פוליטי

ניסן שור
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניסן שור

לאחרונה ביקרתי בגן החיות בחיפה והזדעזעתי. זו היתה חוויה מבאסת ועוכרת שלווה. גני חיות הם תופעה אנכרוניסטית שצריך להכחיד מהעולם, כמו שביטלו את העבדות, את ההפרדה הגזעית ואת האפרטהייד. הסתובבתי בין הכלובים המוזנחים בלב שבור. נמרים לבנים שוטטו בתוך חלל סגור, בגודל של דירה תל־אביבית ממוצעת. איך אפשר לעולל זאת לחיה כה פראית? פסיונים הילכו בתוך מסדרון צר של שניים־שלושה מטרים. אם הם היו בני אדם, הם היו מתחרפנים לגמרי. שלושה דובים עייפים הביטו בי במבטים עצובים, מבקשי עזרה. יכולתי לשמוע אותם זועקים — "תציל אותנו מהחרא הזה". אפילו הפלמינגואים הוורודים, המלכותיים כל כך, נראו כאילו שעבר עליהם יום לא טוב. ועוד יום לא טוב. ועוד יום לא טוב. היו שם גם קופים נטולי מרחב מחיה נאות, אריות מרוטי פרווה ומרוטי עצבים ותוכים שתקנים, אסורים בכלובים קטני מידות. למה זה מגיע להם? הילדים שלכם רוצים לראות בעלי חיים? תראו להם סרטי טבע ביוטיוב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ