בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גם אני הייתי פעם פושטקית

הייתי ילדה טובה ותלמידה מצטיינת, אבל אז הגיעה סנדרה מלונדון ולימדה אותי לרקוד טוויסט, להתאפר ולמרוח לק שחור על הציפורניים

48תגובות

הייתי ילדה שכל חפצה עלי אדמות היה לרצות את הוריה, בובה ממוכנת, כפי שקראה לזה דליה רביקוביץ. הייתי תלמידה מצטיינת, רקדתי בלהקת ריקודי עם, הייתי סולנית המקהלה משום שלא זייפתי. בימי חג לבשתי חולצה לבנה רקומה ותמיד־תמיד גמרתי את האוכל שבצלחת מתוך מחשבה על הילדים הרעבים בסין או בהודו או באפריקה. ביום השואה הייתי רצה מצד אחד של הבמה לצדה השני עטויה צעיף שחור, כשאני זועקת "שריפה, אחים, שריפה". ביום הזיכרון הייתי הנערה ממגש הכסף. כתבתי יומן ובו שבחים מופלגים להורי שהביאוני עד הלום, למקרה שימצאו את...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו