תגובות: מה שנכון לג'סטין טרודו נכון גם לאחמד טיבי

חנה אבירם, יובל המון, דליה מרקס, עומר אילוז ומירי שכטר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חנה אבירם, יובל המון, דליה מרקס, עומר אילוז ומירי שכטר

איפה הנשים?

אני זורמת עם ד"ר אחמד טיבי בעניין מדינה אחת של כל־לאומיה (אפשר אפילו ששמה יהיה "פלסטינה־א"י"), כפי שעלה מתוך הכתבה "האיום הדמוקרטי" (קרולינה לנדסמן, מוסף "הארץ", 3.3). אני גם מקבלת את בחירתו בראובן ריבלין כנשיא ובו כראש הממשלה של המדינה האחת. אבל אנחנו ב–2017, לא, ד"ר טיבי? או כמו שענה בפשטות ג'סטין טרודו, ראש ממשלת קנדה, כשנשאל מדוע התעקש על ממשלה שיש בה מספר שווה של נשים וגברים: "כי זאת 2015". אז הנה (עוד) נשים ישראליות ופלסטיניות שאני ממליצה לד"ר טיבי למנות כשרות בממשלתו: שרת האוצר — סתיו שפיר/שלי יחימוביץ'; השרה לשוויון מגדרי — זהירה כמאל; שרת הביטחון — מרב מיכאלי; שרת הפנים — עאידה תומא סלימאן; השרה לענייני ירושלים — אמנה בדראן/הינד ח'ורי; שרת המשפטים — פרופ' יפעת ביטון (את עו"ד מיכאל ספרד תוכל למנות לשר לביטחון פנים); שרת התיירות — ורה באבון; שרת החוץ — סועאד אמירי; שרת החינוך — פרופ' חביבה פדיה; שרת הדתות — ח'ולוד פאקי. בהצלחה!

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ