תגובות: ירושלים היא הרבה יותר משק חבטות

טליה מירון־שץ, יהודה יקותיאל, דוד רינגולד, שרה בנדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טליה מירון־שץ, יהודה יקותיאל, דוד רינגולד, שרה בנדר

לכל אחד יש עיר

בטור של נרי ליבנה ("זה לא אני, זה אתם", מוסף "הארץ", 3.3) היא נדרשת לסוגיית "מיטב השיר כזבו". "מי זו הדמות הזאת ששונאים בירושלים ובשכונות הדרומיות של תל אביב?" שואלת נרי ליבנה על עצמה בטורה, ומשיבה שהדמות הבאמת מלבבת של נרי ליבנה, ונרי ליבנה עצמה, אינן אותו אדם. הדמות היא מעשה יצירה הדדי שלה עצמה המפרשת את מציאות חייה עבורנו, ושלנו הקוראים, המצמידים אליה את עולם האסוציאציות הפרטי שלנו. צר לי שהתובנה (הלא מאוד חדשה הזאת) והראייה המורכבת של ליבנה את הדמות שלה עצמה, אינם מיתרגמים לראייה מעט יותר מורכבת של עיר הבירה של ישראל, הידועה בכינוי שק החבטות הלאומי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ