תקיפת נשים, זונות וגילוי עריות: יומני הזימה של קובנר

חוקרת הספרות סבטלנה נטקוביץ' ידעה תמיד שאברהם אורי קובנר, מבקר ספרות חשוב מתקופת ההשכלה, היה אדם סוער ופרובוקטיבי. אבל רק כשחיטטה בארכיון שלו היא מצאה את היומנים שבהם תיאר בפירוט את חיי המין שלו, כולל תקיפת נשים, ביקורים אצל זונות ויחסי מין עם בתו

דליה קרפל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

חוקרת הספרות סבטלנה נטקוביץ' נעה בכיסא באי־נוחות כשאני מציינת בתחילת השיחה שהטקסט־היומן הסנסציוני השוכן בלב לבו של הספר "קזנובה מווילנה" הוא טקסט פורנוגרפי, שכל הנשים המתוארות בו הן זונות. נטקוביץ' מעדיפה את המינוח המכובס — האוטוביוגרפיה הארוטית של קובנר.

הטקסט, "ניצחונותי, היסחפויותי ומעשי קונדסותי", הוא ספק יומן, ספק אוטוביוגרפיה שנכתב על ידי המבקר והסופר אברהם אורי קובנר (1842–1909) בעשור האחרון לחייו ותיעד את הרפתקאותיו המיניות. הכותרת שהעניק לטקסט מקפלת בתוכה נימה מאצ'ואיסטית וטון מתיילד. "ניצחונותי זה הגבר הכובש, היסחפויותי מתייחס לנער הרומנטי שתר אחר האהבה, ומעשי קונדסותי מייצגים את הילד השובב שמותר לו להשתעשע", אומרת נטקוביץ'.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ