טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי באמת היו העקורים היהודים שמצאו את עצמם בגרמניה הכבושה אחרי השואה?

לכתבה
עקורים יהודים מפגינים במחנה הגרמני בעיר פירט באפריל 1946, מחאה על ההחלטה להעבירם למחנה סמוךאי־פי

כיצד השתנה תפקידה של האם היהודייה בתום המלחמה, ואיך נראו יחסיה עם הגרמניות המקומיות? מה היתה משמעות המילים "פליט" ו"עקור" באותה תקופה, וכמה מהשורדים באמת רצו להגיע לארץ ישראל? מחקרה של ההיסטוריונית אטינה גרוסמן מערער על כמה תפיסות מקובלות לגבי מלחמת העולם השנייה, ומעלה שאלות חדשות על עצם הגדרתם של ניצולי השואה. ראיון

תגובות

האם יש להבחין בין יהודים ששרדו את זוועות הכיבוש הנאצי לבין אלה שהיו במנוסה ממנו והאם הגיעה העת להגדיר מחדש את ההיקף הגיאוגרפי שבו שהו ניצולי השואה? חקר ההיסטוריה של פליטי מלחמת העולם השנייה — ובפרט התנסויותיהם של פליטים יהודים בחברות האירופיות השונות — הוא תחום מחקר חדש ומסעיר, שממשיך להעלות שאלות נוקבות. מחקריה החלוציים של פרופ' אטינה גרוסמן, המלמדת באוניברסיטת קופר יוניון בניו יורק, עוסקים בשאלות אלה של פליטות, שואה, מגדר ומשפחה. מחקרה הנוכחי מתמקד בסיפוריהם של פליטים יהודים בהקשר טרנס־לאומי. בראיון שערכה עמה ד"ר מיכל שפירא, משרטטת פרופ' גרוסמן את הסיפור הלא־מוכר של העקורים היהודים...

הרשמה לניוזלטר

מחפשים חומר קריאה משובח לסוף השבוע? הירשמו עכשיו

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות