תגובות: כל שנותר לאשה לעשות לטובת מיסוד יחסים אלק־שוויוניים הוא להמתין בסבלנות ואולי לרמוז משהו

רותי אלדר, יעקב ניר, דני גולדמן ופרופ' טליה מירון־שץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רותי אלדר, יעקב ניר, דני גולדמן ופרופ' טליה מירון־שץ

רצח הוא רצח

בכתבה "הנשים שלמדנו לשנוא" (נעמי לבנקרון, מוסף "הארץ", 31.3) הכותבת מגדירה את התוכן כ"כתב הגנה לנשים שלמדנו לשנוא". בארגון משפחות נרצחים ונרצחות חברים בני משפחה של ילדים רכים שהומתו בידי אמותיהם, והם נחרדו לקרוא חלק מהטענות והקביעות המופיעות בכתבה, שמעבר להיותה "כתב הגנה" לאמהות האלה, היא מהווה "חומר חיטוי" המכבס כביכול את עבירת הרצח ונותן סוג של לגיטימציה למניעים — המשתנים חדשות לבקרים — העומדים מאחורי מקרי הרצח של אמהות את ילדיהן לאורך ההיסטוריה האנושית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ