תגובות: "אם אתה באמת ובתמים הומניסט, מהרגע שבו נולדו ילדיך הם וצרכיהם עומדים במקום הראשון"
גילה הרן, חנן כהן ומילי מאסס
גילה הרן, חנן כהן ומילי מאסס
קשת רגשות
קראתי בעניין רב את כתבתו של הילו גלזר ("הכי נורמליים שיש", מוסף "הארץ", 21.4) וברצוני להפנות את החוקרים והקוראים המתעניינים בנושא זה לעבודת דוקטורט שלי שהתפרסמה בשנת 2013: "ניתוח סמיוטי של נראטיבים אצל ילדים הגדלים במשפחה חד־מינית עם שתי אמהות" (אוניברסיטת בן־גוריון בהדרכת פרופ' לאה קסן ופרופ' ישי טובין). במסגרת מחקר זה נאספו סיפוריהם של 26 ילדים (בנים ובנות) בגיל ארבע וחצי עד עשר וחצי, שמחציתם גדלו במשפחה עם שתי אמהות ומחציתם במשפחה הטרוסקסואלית. מהשוואה שנערכה בין שתי הקבוצות התגבשה "תיאוריית שלושת המ"מים", שחלק מממצאיה מוזכרים גם בכתבה. תיאוריה זו גורסת: