מסעדות יהרסו את העולם

פעם עניינו אותי כל מיני דברים בחו״ל. ספרים, תקליטים, מסיבות. היום? רק אוכל

ניסן שור
ניסן שור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניסן שור
ניסן שור

חזרתי לסופ"ש בלונדון אחרי שש שנים שלא ביקרתי בה. אני בכוונה משתמש במושג "חזרתי", כי יש מקומות שמשמשים עבורך כאידאה של בית, גם כשאתה רחוק מהם מרחק אלפי קילומטרים ועשרות שנים. לונדון היא ערש התרבות שלי, ואני מתגעגע אליה. היא הותירה אוושה תמידית בלבי. צברתי שם אינספור זיכרונות שהפכו לאבני בניין. נכון, זה לא מקורי. יכולתי לכמוה למקום אקזוטי יותר. נאמר, קמצ'טקה. אבל בלונדון רקדתי במסיבות מדהימות מתחת לפני האדמה, קניתי ספרים ותקליטים נדירים, ראיתי הופעות, הילכתי ברחובות וחשבתי שאהיה אחד מאנשי לונדון. אפילו נראיתי כמותם. שיחקתי ביני לבין עצמי במחשבה שאולי יום אחד אהגר ללונדון. רציתי לתלות עליה שלט — הום סוויט הום. אבל זה לא קרה. זה גם לא יכול היה לקרות. בינינו, מה לי וללונדון. אין לי דרכון זר ויש לי מבטא ישראלי כבד. התבגרתי. נולד לי בן. נותרתי כאן ולונדון שם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ