כיצד כשל הניסיון היהודי האחרון להתנגד לתהליך החילון

מחורבותיו של גוש אמונים צמחה ציונות דתית חדשה - הלכתית פחות ולאומית יותר. כיצד פרטו השגרה והווילות היפות את הציונות הדתית לציונות בעלת זהות יהודית דלילה ואתנוצנטרית להחריד?

תומר פרסיקו
תומר פרסיקו
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תומר פרסיקו
תומר פרסיקו

"יש דבר עיקרי, כללי: המדינה. היא כולה קודש ואין בה שום פגם. היא גילוי שמימי עילאי של 'המחזיר שכינתו לציון'" (הרב צבי יהודה קוק)

הקודש לדת הוא כדם לגוף האדם. הוא המניע את האורגניזם הדתי. הוא משאת הנפש והוא יראת הלב. לא בכדי, כאשר הפכה הדת באופן רשמי לתחום מחקר אקדמי, בסוף המאה ה–19, ביקשו אבות השדה, חוקרים דגולים כאמיל דורקהיים ורודולף אוטו, להגדיר מהו ה"קדוש". האם הוא המוגבל, האסור, או שמא המרגש והמעורר? האם הוא הבלתי־נגיש, המרוחק, או דווקא הפנימי והאינטימי ביותר? ואולי אלו ואלו דברי קודש קודשים? בא הרב צבי יהודה קוק והעמידן על אחת: הקדוש הוא הפוליטי. המדינה — היא־היא קדושה. ומכיוון שקדושה, מושלמת. ומכיוון שקדושה ומושלמת, הרי היא המרכבה האלוהית שאליה רתומים פרשי הגאולה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ