נרי ליבנה
נרי ליבנה

דווקא ברומא, מולדת ההדוניזם, אני מוצאת את עצמי מתרגלת שלווה סטואית וניסיונות להסתפק במועט. אם כי לא כשמדובר במזון או בפריטי אופנה. רק כך אפשר להבין את מצב הרוח המצוין שיש לי, למרות שרשרת האובדנים ברכוש שאני סופגת פה. זה התחיל כמובן עם המזוודה, המשיך עם המחשב שכבר שלושה שבועות שוהה במעבדת המחשבים, שבה ישנם שני עובדים נאים בהחלט למראה אך הם מעמידים פנים שאינם דוברים אנגלית כלל. מדי יומיים אני שומעת מהם "דומאני" ובפעם האחרונה הוסיף ארנסטו "מיה קולפה", כשהוא חובט על חזהו כמו קתולי טוב. אבל אני, מה אכפת לי, במעבדת המחשבים יש מזגן, מצרך נדיר מאוד בעיר שבה הטמפרטורה הממוצעת בחודש יולי היא 34 מעלות (ביום 39, בלילה 29).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ