בדלתיים פתוחות |

הדון קישוטים של בתי המשפט

הם עקשנים, חסרי מורא ולעתים גם חסרי כבוד עצמי — היכרות עם האנשים שנלחמים בכל כוחם בסיאוב ובזיוף של המערכת המשפטית

אביגדור פלדמן
אביגדור פלדמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אביגדור פלדמן
אביגדור פלדמן

"מכשפה ראשונה: מתי שלושתנו ניפגש שוב? ברעם, בברק, או בגשם?

מכשפה שנייה: כשייגמר הבלבול בניצחון או מפלה...

מכשפה ראשונה: חכה חתול

מכשפה שנייה: קרפד קורא לי

מכשפה שלישית: כבר

כולן: הטוב הוא רע

והרע הוא טוב

מרחף מעל הערפל והאוויר המצחין".

"מקבת" (על פי תרגום של דורי פרנס)

במסדרונות האפלוליים למחצה של היכל המשפט, הרחק מגבירת המשפט לובשת השחורים ואביריה הדשנים והענוגים כקרואסון של בוקר אצל מרסל מול הים, מסתובבים השוטים. שוטים במובן השייקספירי — רואים הכל, שומעים הכל, אומרים הכל, בלי מעצורים ובלי לדאוג לאובדן מעמדם בחצר המלוכה, כי מזמן ויתרו עליו. האיום שלהם על החברה החצרונית, החנפנית, המזויפת, המקיפה את הגבירה בשחור, הוא בלתי נסבל. על כן היא שולחת נגדם את חיל החלוץ שלה, את ראשי הלשכה הקדושה של עורכי הדין, המורשים לשבת לצדה באירועים מיוחדים, למשל בחירת חברים חדשים למסדר הגברת בשחור, זכות הנמנעת מפשוטי העם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ