כיצד הפסקתי לפחד ולמדתי לאהוב את יובל המבולבל

בן אדם שוקד במשך עשרות שנים על טעמו בספרות, קולנוע, מוזיקה, אמנות, הכל כדי להכין את בנו לצפייה בסרטים של גודאר וטריפו. ואז מגיע יובל המבולבל ומחריב הכל

ניסן שור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניסן שור

הבן שלי מת על יובל המבולבל. מטורף עליו. צופה בסרטונים שלו ביוטיוב כשעל פניו מרוחה הבעת עונג אורגזמטית, ועיניו מפלבלות כאילו שהוא בטראנס דתי. "מבולבל, מבולבל", הוא קורא לעברו בהערצה ומחבק את הלפטופ. אפילו אותי הוא לא מחבק כל כך חזק. אם לפני כמה שנים הייתם אומרים לי שייוולד לי בן שיאהב את יובל המבולבל, הייתי קושר את צינורית הזרע שלי או דורש מבת הזוג שלי לבצע הפלה דחופה. יובל המבולבל זה הפחד הכי גדול של כל הורה שמכבד את עצמו. התחתית של חבית הבידור לילדים. בשנים האחרונות הוא זכה למעמד מיתי: משהו כל כך ירוד, כל כך נחות, שהוא כבר נחשב למסוכן. איום על נפשם ושלומם של ילדים ישראלים. כמו שומן טראנס. זה לא משהו שמכניסים לבתים אליטיסטיים, שסנוביזם תרבותי מרוח על קירותיהם הלבנים והטהורים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ