תגובות : "עודה בשאראת מציג תמונה חד צדדית של הנכבה הבוערת בעצמותיו ומחזק זאת על ידי חיבורו ליאיר סבוראי, שבחר לחיות בארצות הברית במקום בארץ"

אורי אבנרי, מירה מור, גרשון פלג (פינקוביץ) ואהוד פזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי אבנרי, מירה מור, גרשון פלג (פינקוביץ) ואהוד פזי

פרשת לטרון

אני מעריך מאוד את עודה בשאראת, ולכן אני מצטער מאוד שלא שאל אותי לפני שכתב את מאמרו "אנשים טובים" (מוסף "הארץ", 28.7). בשאראת מספר שם על אחד, יאיר סבוראי, שנתקל במלחמת ששת הימים בהרס שלושת הכפרים הפלסטיניים ב"אצבע לטרון" — עמואס, יאלו ובית־נובא — שנהרסו מיד עם תום המלחמה. לדבריו, מיהר הצעיר למערכת "העולם הזה", אך "אורי אבנרי, עורך העיתון, לא מצא עניין בסיפור. גל ההתלהבות הלאומי ששטף את הארץ אחרי המלחמה כנראה לא פסח גם עליו". אבל כעבור שבועות אחדים פירסם אבנרי הנ"ל מכתב למערכת "העולם הזה" של סבוראי, שחלקים גדולים ממנו נמחקו על־ידי הצנזורה. אילו שאל אותי בשאראת, הייתי מפנה אותו לחלק ב' של האוטוביוגרפיה שלי, "אופטימי", שהופיע ב–2016. שם, בעמוד 101, היה מוצא את העובדות, שאותן לא יכול היה אותו צעיר לדעת. בתום מלחמת ששת הימים הגיע אלי החייל עמוס קינן, כולו נסער, וסיפר לי שראה איך זה עתה גירשו את תושבי שלושת הכפרים ושלחו אותם, נשים גברים וטף, בשמש הקופחת של חודש יוני, ללכת ברגל לרמאללה, מרחק עשרות קילומטרים. ביקשתי מעמוס לשבת ולכתוב מה ראה.

תגובות