יפו בוערת ובצדק
היהודים חיו באשליה שהם יוכלו תמיד ליהנות מהפנטהאוזים ומסעדות הטאפאס שהקימו ביפו על חשבון התושבים המקומיים. זה היה חייב להתפוצץ, וזה התפוצץ
כמה מחברי הטובים ביותר גרים ביפו. חלקם עברו לשם בלית ברירה. תל אביב נעשתה יקרה מדי בשבילם, והם יצאו לגלוּת יפו. בתור גולים תל־אביבים, הם השתלבו היטב בסביבה. או כך לפחות הם סבורים. בבוקר הם אוכלים מנת מסבחה באבו חסן וקונים פאקוּס אצל הירקן המקומי. מי ידע מה זה פאקוּס לפני חמש שנים? פאקוּס זה בן למשפחת הדלועים, שמזכיר מלפפון עם שערות, למי שעדיין לא מכיר. זה ירק שיהודים מקלפים, קוצצים ושמים בתוך סלט, כדי להרגיש חלק אינטגרלי מהמקום. הפלסטינים נולדו עם פאקוּס ביד. אני נולדתי עם סלק מבושל ששמים בתוך בורשט עם שמנת חמוצה. גם לי יש זכות לאכול פאקוּס, אבל אני לא אלחם עליה. הילידים אכלו פאקוּס מאות שנים לפני שאני הגעתי לכאן. אני אף פעם לא שוכח את זה כשאני חותך אותו, מפזר עליו מלח וסוחט לימון.