מפקד חיל האוויר הפורש, אמיר אשל, מסכם תקופה

יש מעט מאוד תפקידים בישראל שהאדם הממלא אותם משפיע על מצבה האסטרטגי של המדינה ועל מידת הביטחון המוענקת לאזרחיה. מפקד חיל האוויר הוא תפקיד כזה. העוצמה הצבאית האווירית, שבתקופות שקטות יחסית מופעלת רק באופן חלקי ולרוב הרחק מעיני הציבור, נותרה הערובה החשובה ביותר לביטחון ישראל, בנוסף לגב המדיני והסיוע הצבאי שהיא מקבלת מארצות הברית. עובדה זו קשורה באיכות המקצועית של אנשי החיל, במערכות הנשק עתירות התקציב ובמידה רבה גם בתרבות הארגונית הנהוגה בו, שעדיין נראית כקרובה־רחוקה (ולרוב מוצלחת יותר) של מה שמתרחש ביחידות צבא היבשה. אם צה"ל עדיין מתנהל במקרים רבים כמו גלגול מודרני של הפלמ"ח, חיל האוויר קרוב יותר לאינטל או למובילאיי. הקלישאה הישנה, שלפיה בעיני ה"ירוקים" חיל האוויר הוא צבא זר אבל ידידותי, נותרה נכונה.