אביגדור פלדמן

זה עתה פירסם יגאל סרנה ספר חדש ושמו "השנה האחרונה". הספר אינו על שנת 2016, שעליה יכתוב אולי בשנת 2056, אלא על 1966, השנה שלפני הרעב הגדול, כאשר שבע הפרות השמנות עלו מן הנילוס ואיש עוד לא חלם על הפרות הרזות והרצחניות שיבואו בעקבותיהן. עלה בדעתי לבדוק מה אירע בבית המשפט העליון בשנת 1966, בלי משפט בינלאומי, בלי החומה, בלי איחוד משפחות. במה עסקו עשרת הענקים שעוד ישבו במגרש הרוסים, מול הכנסייה והגאטקעס של הנזירים התלויים לייבוש בחצר. במה עסקו עשרת הענקים שהצטופפו בבניין הזערורי? והם אכן היו ענקים, כל שופט פגז. מהנשיא שמעון אגרנט, עם המקטרת והמבטא האמריקאי, דרך משה זילברג, יואל זוסמן וצבי ברנזון ועד יצחק קיסטר, שופט חרדי של ממש, היחיד בבית המשפט העליון עד היום, שלמד באוניברסיטת לבוב והצליח להפוך, בחסות המנדט הבריטי, לרשם הפטנטים, רשם החברות, רשם האגודות השיתופיות והאפוטרופוס הכללי — איזו יעילות ואיזה חיסכון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ