ניסן שור
ניסן שור

ביום רביעי, בסביבות שמונה בערב, נותקתי מהעולם החיצון. "There is no internet connection" הכריז הלפטופ, באדישות טכנולוגית קורקטית, נטולת דרמה ואמפתיה. אין אינטרנט. איזה צירוף מילים מבהיל. כמו התחלה של סרט אסונות. קודם הלך האינטרנט, אחר כך נחרב כדור הארץ ואיתו ניספו כל תושביו. וממילא, טוב מותי מחיי בלי אינטרנט. מי אני בלי אינטרנט? מי הייתי לפני האינטרנט? אני כבר לא זוכר. אני לא יכול להפריד ביני לבין האינטרנט. אני לא יכול לזהות את עצמי בלעדיו. אנחנו ישויות שלובות זו בזו. האינטרנט יודע את כל הסודות הכמוסים שלי. אני מבלה איתו יותר זמן מאשר עם קרובי משפחתי, חברי ובת זוגי. הוא תמיד איתי. אני סומך עליו בעיניים עצומות. הידע והטעם שלי אגור בתוכו. מה אני שווה בלי האינטרנט? אם תיקחו אותו ממני, כאילו שתגדעו את רגלי וידי, תעשו לי לובוטומיה ותעקרו את עיני.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ