בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תגובות: מה לאזרחיה הערבים של מדינתנו ול"נפש יהודי הומייה" או "התקווה בת שנות אלפיים"?

תגובות
סייד קשוע
דודו בכר

המילים החסרות שלום סייד קשוע, הרשה לי להגיב לפרידה, הזמנית אני מקווה, שעליה הכרזת ב–17 בנובמבר. הקול שלך צלול ובהיר ומזכיר לי מדי שבוע את הדיכוטומיה שבה חיים אנשים כמוך במדינה שהם אזרחיה, אבל היא לא תמיד המדינה שלהם. ישראלים כמוני יכולים רק לדמיין את המציאות שאתה חווה, מרובת הקונפליקטים והזהויות. למשל, ניואנס קטן כמו ההימנון של המדינה. מה לאזרחיה הערבים של מדינתנו ול"נפש יהודי הומייה" או "התקווה בת שנות אלפיים"? לגדל ילדים בתוך מציאות של אפליה ועיוותים, כל אלה הם מצע הכאב שממנו צומחים הטורים...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו