בדלתיים פתוחות |

לא שילמת בעד המשקאות במיני בר

מה קרה כשבמקום לבקר בהיכל הצדק, ביקרתי הפעם בהיכל הבריאות

אביגדור פלדמן
אביגדור פלדמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אביגדור פלדמן
אביגדור פלדמן

מאחר שכשבוע לא הייתי בהיכל הצדק ברחוב ויצמן ולא הצצתי לעמק הבכא, מקום מושבם של אולם המעצרים ולשכות ההוצאה לפועל, החלטתי לעבור כמאה מטרים צפונה משם אל היכל הבריאות — בית החולים איכילוב. הכל התחיל לפני כשבועיים, כשבמעבר החציה שבין כיכר מלכי ישראל לאבן גבירול הבחנתי שהרגליים שלי ממהרות יותר מהגוף שלי. גופי בן ה–70, העייף ממאבקי סרק, מתקוות כוזבות, משריטות שלא מגלידות, מהשופט צלטנר והשופטת וולנשטיין, עטור נשיכות של דגים חדי שיניים שנגסו נתחי עור יבש, נגרר אחרי הרגליים, כמו חמור חולה קשור בחבל, המובל אל המזבלה העירונית. הרגליים, לעומת זאת, הפכו שוב לרגליו של בן ה–17 שרץ במגרש של תיכון צייטלין (הוא כמעט צמוד לבית המשפט) למרחק של 60 מטר ב–7.6 שניות והוכתר, לקול תרועות הבנים, לאלוף בתי הספר הדתיים בתל אביב לשנת 1965.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ