שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

תגובות: "פעם קראו לזה דו קיום, היום אנחנו קוראים לזה חיים משותפים ושכנות טובה"

רון שני, מרק מרקוס, דב בירקנפלד ועפר (שרנקה) אלוני
רון שני, מרק מרקוס, דב בירקנפלד ועפר (שרנקה) אלוני

שכנות טובה

בתגובה לכתבה "ביישובי הגליל אין כניסה לערבים, מזרחים ומיעוטים אחרים" על ישראל עוז וספרו החדש (מוסף "הארץ", 8.12), אין ספק שלגיטימי לכתוב ספר שעלילתו צומחת על רקע עיר, ארץ, קהילה, כפי שהם משתקפים בעיני הכותב, וספרו של ישראל עוז הוא דוגמה מובהקת לכך. העלילה צומחת על רקע יישוב קהילתי במשגב, כפי שישראל וגיבורי ספרו רואים אותו. גם הכתבה, שמדברת מעט על הספר והרבה על משגב, דרך אותן עיניים, מספקת מראה פנורמית, שחלקה עובדות (לא מדויקות בכלל) ורובה תחושות, וגם היא לגיטימית, אבל 30,000 תושבים הופתעו לקרוא על עצמם בעיתון, ומתקשים להכיר את עצמם בתיאור הזה. הכל לגיטימי ובכל זאת קשה ופוגע מאוד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ