להיות ימני זה כיף. להיות שמאלני — סיוט טהרני

להיות שמאלני זה סיוט מתמשך, עם אינספור מריבות פנימיות, ניג'וסים והלקאה עצמית. להיות ימני זה כיף אחד גדול. אז למה להישאר בשמאל? או, טוב ששאלתם

ניסן שור
ניסן שור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניסן שור
ניסן שור

להיות שמאלני בישראל זה תענוג קטן מאוד. השמאלני אף פעם לא מרוצה. מה יש לו להיות מרוצה? הוא נדחק לשוליים והתרגל להיות לוזר. כנראה דחק את עצמו, יותר מאשר דחקו אותו. השמאלני תמיד יעדיף לכוון את האנרגיה שלו פנימה ולא החוצה. כשהימין יורה ברובה צלפים, השמאל זורק בומרנג וחוטף בומבה בראש. הנה, עכשיו יש תחושה קולקטיבית שימיו של בנימין נתניהו ספורים. הפגנות המוניות מתקיימות בכל שבוע. יש סיכוי אמיתי לסחף פוליטי. ומה עושים השמאלנים? מתחילים לריב זה עם זה ולשים רגליים זה לזה. איזה טמבל מגיע להפגנה האחרונה בתל אביב עם פסל קרטון של גיליוטינה. בשביל מה זה טוב? זו אמירה אמנותית נועזת? לא, זו התלהמות שמאלנית טיפוסית שנועדה להראות שגם בצד שלנו אין בושה ויש תשוקה לכוח. באקלים הנוכחי, גיליוטינה אחת יכולה להרוס מאמץ אופוזיציוני ארוך טווח. אבל לטמבל ההוא לא אכפת. העיקר שהוא הוכיח את שנינותו המפוקפקת ואת כישורי גזירת הקרטון שלו. גם זו תכונה שמאלנית: להראות לכולם שאתה אינדיווידואליסט דגול, כמו איזה פאנליסט משולהב בתוכנית פטפטת סאטירית. האידיאולוגיה כמסווה לנרקיסיזם אינפנטילי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ