מה אפשר ללמוד מהסדרה "הרמון"

הסדרה "הרמון" עוסקת בכתות, אבל היא גם תזכורת מצוינת למה שעלול לקרות לישראל אם תיכנע לכוחות משיחיים ופונדמנטליסטיים

נרי ליבנה
נרי ליבנה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נרי ליבנה
נרי ליבנה

הסדרה "הרמון", שהפרק השלישי שלה הותיר אותי חסרת נשימה ומבועתת, העלתה מחדש את הדיון החשוב בנושא הכתות. מאחורי הסדרה עומדות השחקנית, המחזאית, התסריטאית ומנהלת בית הספר למקצועות הבמה ענת ברזילי (גילוי נאות: היא חברתי הטובה) והשחקנית והמחזאית הדר גלרון. שתיהן ערכו תחקיר בנושא הכתות וכתבו את הסדרה במשך כארבע שנים. לאחר שהתקבלה הסדרה על ידי חברת ההפקה, צורף אליהן גם התסריטאי והבמאי גדי טאוב. את המוטיבציה לכתיבת הסדרה (שבתחילה היתה אמורה להיות סרט) עורר ספרה של מעיין מרים סמדר, "נביעת האמת — חיי בצל גואל רצון". מעיין סמדר, כמו עשרות אחרות, שימשה כאחת מנשותיו של רצון, אחד האנשים האיומים, המניפולטיביים והמרושעים שחיים בינינו, הנמצא, למרבית המזל, במקום הראוי לו, לאחר שנגזרו עליו 30 שנה מאחורי הסורגים בעקבות הרשעתו בשלל עבירות כגון פוליגמיה, אינוס, בעילה אסורה בהסכמה, ועבירות מין נוספות כגון גילוי עריות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ