בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלי יללות בבקשה

אני מבקשת מראש לא להטיף לי. סוף סוף נפטרתי מהחתול שמירר את חיי, ואני לא מתחרטת לרגע

128תגובות
החתול אליהו

אין החלטה בחיי שאינה מעוררת אצלי תחושות חמוצות ומייסרות של חרטה על הדרך שבה לא בחרתי. זה כולל גם את כל ההחלטות שהתגלו בדיעבד כמוצלחות או כהכרחיות לגמרי. לעתים אני חושבת שגם אם מישהו היה מצמיד אקדח לרקתי וצועק לי "הלפטופ או החיים שלך" הייתי מתחרטת בדיעבד על ההחלטה המובנת מאליה להעניק לו את הלפטופ במקום את חיי. מרוב חשש מהחרטה שתלווה אותי לאחר מכן, לעתים אני נמנעת מלהחליט בכלל וממשיכה לפסוח על שתי הסעפים, אלא שאז במקום חרטה מכרסמות בלבי תחושות של החמצה בעוד אני מחכה שהחיים, איכשהו, יחליטו בשבילי,...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו