בלי יללות בבקשה

אני מבקשת מראש לא להטיף לי. סוף סוף נפטרתי מהחתול שמירר את חיי, ואני לא מתחרטת לרגע

נרי ליבנה
נרי ליבנה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נרי ליבנה
נרי ליבנה

אין החלטה בחיי שאינה מעוררת אצלי תחושות חמוצות ומייסרות של חרטה על הדרך שבה לא בחרתי. זה כולל גם את כל ההחלטות שהתגלו בדיעבד כמוצלחות או כהכרחיות לגמרי. לעתים אני חושבת שגם אם מישהו היה מצמיד אקדח לרקתי וצועק לי "הלפטופ או החיים שלך" הייתי מתחרטת בדיעבד על ההחלטה המובנת מאליה להעניק לו את הלפטופ במקום את חיי. מרוב חשש מהחרטה שתלווה אותי לאחר מכן, לעתים אני נמנעת מלהחליט בכלל וממשיכה לפסוח על שתי הסעפים, אלא שאז במקום חרטה מכרסמות בלבי תחושות של החמצה בעוד אני מחכה שהחיים, איכשהו, יחליטו בשבילי, כדי שאוכל להתחרט גם על ההחלטה הזאת.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ