הגול העצמי של גולדה

במקום להפוך לסמל פמיניסטי, הפכה גולדה לסמל של ראש ממשלה גרועה

נרי ליבנה
נרי ליבנה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נרי ליבנה
נרי ליבנה

הצפייה בסדרה המעולה של רביב דרוקר "הקברניטים" מעוררת מחשבות ולבטים. הקל מבין הלבטים קשור לשאלה מי מבין שלושת ראשי הממשלה שאת דיוקנאותיהם צייר דרוקר בשלושת הפרקים הראשונים, היה הגרוע מכולם. התשובה שנענית כמעט מאליה היא — גולדה מאיר. זה מצער, משום שהפיכתה של אשה בת 70 ומשהו לראש ממשלה היתה תופעה חדשנית בעולם כולו. בשווייץ, למשל, ניתנה רק שנתיים לאחר מכן זכות הצבעה לנשים. הפמיניזם האמריקאי היה אז בחיתוליו והנה אצלנו, דווקא בחור הקטן הזה במזרח התיכון, נבחרה אשה לתפקיד הרם מכולם (בעיקר תודות למנגנון המפלגתי הבלתי דמוקרטי בהגדרתו של מפא"י וברצונו של האיש החזק ביותר במפלגה, פנחס ספיר). זו גם לא היתה אשה צעירה או נאה במיוחד, או אשה בעלת שיעור קומה אינטלקטואלי, אלא אשה שהיא יציר המנגנון שהיא בעצמה נמנית עם מייסדיו, דמות אפרורית למדי. אשה חולה שמחלתה מוסתרת מהציבור. למרות המחלה היא עישנה בשרשרת, ועבדה בלי להתעייף 15 שעות ביום. אשה שהיא סבתא שניהלה את הישיבות שהכריעו את גורל האומה במטבח של דירת השיכון שבה היא גרה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ