בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיפורי סבתא

סבתא שלי חיה בגאווה ומתה בגאווה. הלוואי שיאפשרו לכל אדם למות באופן הזה

21תגובות
"הסבתא של האמן" ציור של אמיל ברנארד
Photo12 / AFP

כשסבתא שלי היתה בת 90 ומשהו, בשנות ה–90 של המאה הקודמת, באתי לבקר אותה בחדר שהיה לה בבית האבות של העדה הספרדית בנוה שאנן חיפה. את בית האבות הזה יזם והקים בעלה, סבא שלי, והוא גם קרוי על שמו. אלא שסבי, אולי מטעמי זהירות, נפטר סמוך להנחת אבן הפינה לבניין וכך לא התגורר בו מעולם. שלט הנצחה והקדשה עשוי ברונזה ואדיר־ממדים שהוצמד לקיר החיצוני של הבניין מתאר, בהגזמה יתרה, את פועלו של האיש הנחמד כל כך שהיה סבא שלי. אי אפשר להטיל על סבא שלי את האחריות לכך שהנוסח הכתוב מסתיים במשפט "שנאמר — טוב לצדיק, וטוב...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו