חוק הלאום? להיפך. צריך להכריח אנשים לחיות עם זרים גמורים ואויבים
אני גדלתי בשכונה שבה אנשים שנאו זה את זה, התגזענו זה על זה, ועדיין היו צריכים לגור דלת מול דלת. רק ככה אפשר לנצח את האפרטהייד הימני
בבניין שבו גדלתי, בשכונת מצוקה בחיפה שהוקמה על חורבות מעברה, התגוררו ערב רב של אנשים ונשים, משפחות וילדים. דחוסים בדירות שיכון קטנטנות. מעלית מקרטעת מחברת בין שמונה הקומות, נתקעת כמעט מדי יום, צהובה ומסריחה משתן. העדפתי לעלות במדרגות. שכן אחד היה בדואי שהשתחרר ממאסר עולם בעוון רצח על "כבוד המשפחה". הוא התחתן עם יהודייה קשוחה ששמרה על כבודה. אם העז להרים עליה את הקול, היא היתה מגלגלת אותו מכל המדרגות. בקומה השנייה חיה משפחה חרדית. הילדים שלהם היו משאילים לי קלטות וידיאו של טרילוגיית "מלחמת הכוכבים" ופרקים של "מנהרת הזמן" שהם הקליטו מערוץ 1. פעם גם חרדים אהבו מדע בדיוני. אלוהים הרשה להם.