בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מיניאטורות

ערב רגיל

תגובות

הם ישבו זה לצד זה על ספה. הזקן שאל את החתול: למה אתה אף פעם לא מיילל? החתול ענה: אמי נטשה אותי כשהייתי גור. לא היה מי שילמד אותי. אני ניסיתי ללמד אותך לדבר, אמר הזקן. בדמיונך הצלחת, אמר החתול. הזקן העביר את אצבעותיו בפרוותו של החתול והוא גירגר. אחר כך שניהם צפו בטלוויזיה. מהירות החיים, כפי שהסביר לי ילד בן חמש - אני יודע למה קודם יש ברק ורק אחר כך רעם. - למה? - כדי שנראה שזה בסדר. - מה בסדר? - לפחד. ___________ עוד מיניאטורות || אושוויץ תחילה | מהירות הדמעות | תפילה | אמנות האי־שינה, כפי שהסביר...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו