בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יקי ועליזה | הזמן נלקח ואיש לא מחזיר אותו

2תגובות

בשבת בבוקר עליזה מבקשת לקטוף דובדבנים, אך נופלת לשינה בצומת המוביל. בכבישי הגולן יקי שוקע במחשבות ופונה שלא לצורך לקצרין. הלב יוצא אל תאיר ראדה ורומן זדורוב, ולא תמיד הלב חוזר. הוא חש עכשיו צער על המהגר שנפשו הסתכסכה מספיק כדי לרצוח ילדה שרוקדת יפה סטפס. ואולי לא? לאורך השנים נדדו מחשבותיו אל שלוש העקבות שסימנו מסלול הימלטות מהתא, ואינן שייכות לאב הטרי רומן. אין הסבר מניח את הדעת, והדעת לא נחה. *** הגורל, כמו גם מאניה דיפרסיה, דומה לשמים: חשרת עננים והתבהרות וידיעה שהצבע הבוהק אינו אלא תעתוע....



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו