בדלתיים פתוחות

הזאבים, הפרקליטות, והסכין של זדורוב

אין דרך הגיונית להסביר את הפעולות המקוממות שביצעו המשטרה והפרקליטות כדי לשמר את הרשעתו של זדורוב. אז השתמשתי בדמיון

אביגדור פלדמן
אביגדור פלדמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אביגדור פלדמן
אביגדור פלדמן

דרייפוס היה יהודי, קצין בצבא הצרפתי, אדם גאה, שזעק את חפותו ונשא חרב גדולה בחגורתו. זדורוב הוא לא יהודי, הוא לא ישראלי, הוא אוקראיני, הוא חי בישראל בתוקף אשרת קבע משום שהוא נשוי ליהודייה, ובחגורתו הוא נושא סכין יפנית קטנה של רצפים ומתקיני פרקטים.

דרייפוס, לאחר שהורשע כמרגל, הרים את יד ימינו וקרא בקול רם: "אני נשבע ומצהיר שאתם משפילים אדם חף מפשע. תחי צרפת", ואז נתלשו דרגותיו וגנרל צרפתי מעוטר אותות גבורה וחבוש קסדה מצויצת שבר את חרבו על ברכו בידיו החזקות. רומן זדורוב הוא אדם שתקן, מכונס בעצמו, חרד. בשלוש הפעמים שהוא הורשע, פעמיים בבית המשפט המחוזי בנצרת ופעם אחת בבית המשפט העליון, הוא לא זעק, הוא לא אמר מילה, הוא השפיל את עיניו והחריש מול המיקרופונים. את הסכין היפנית שנשא בחגורתו לא שבר קצין מעוטר. היפוכו של דבר, שופט בית המשפט העליון יצחק עמית שינן את הלהב של הסכין הקטנה ויצר לה שיניים מפחידות, כדי שאפשר יהיה לטעון שבאמצעותה נרצחה הילדה תאיר ראדה בצהרי יום 6 בדצמבר, שנת 2006, בשירותי הבנות שבקומה השנייה בבית הספר נופי גולן שבקצרין.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ