אור מהגוייםאור מהגויים

איך נפטרים מספרים לא רצויים — בלי רגשות אשם?

מירב מורן
מירב מורן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מירב מורן
מירב מורן

ספרים לא זורקים לפח. אז איך נפטרים מאלה שכבר לא רוצים? לישראלים אין אפשרויות טובות. מעטים הצדיקים שיטרחו לארוז במסודר את ספריהם ולהעבירם לספרייה העירונית או למדפי ההשאלה בתחנות הרכבת. בלית ברירה, רובנו מוציאים את הספרים לרחוב ומניחים אותם על ספסל, בתקווה שימצאו להם כך בית חדש.

יש פתרון מוצלח הרבה יותר. בערים בקנדה ובמערב ארה"ב החלו תושבים להציב תיבות קטנות בחזית הבית, שבהן הם מניחים את הספרים המשומשים. עוברים ושבים מוזמנים לקחת וגם ולהשאיר ספרים משלהם. השיטה צוברת פופולריות במהירות, ואפשר למצוא מפות אונליין שמציגות את פרישת הספריות החינמיות והשכונתיות. מסביב אפילו התפתחה כבר תרבות משנה: תיבות שצפוי למצוא בהן ספרי ילדים ונוער, כאלה שמתאפיינות בז'אנר ספרותי מסוים החביב על הדיירים (מדע בדיוני, בישול או הדרכה עסקית). כך גם מתפתחות מערכות יחסים בין שואלים ומשאילים, וזו הזדמנות למפגש וליצירה של קשרים חדשים בין תושבי העיר. אך השיטה, שנפוצה בעיקר בשכונות ממעמד סוציו־אקונומי גבוה, גם מעוררת ביקורת. מתנגדיה טוענים כי היא מייצרת תחרות לא הוגנת לספריות הציבוריות, שמעמדן מידרדר ממילא. 

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ