דני בר-און
דני בר-און
דני בר-און
דני בר-און

אני שייך למיעוט שקונה ירקות ופירות ללא אמצעי מניעה, כלומר עורם בעגלה ומסדר על הסרט הנע בקופה בתלוליות קטנות ואסתטיות ברוח הזן בודהיזם. המטרה: לחסוך בשקיות מטעמים סביבתיים ולעצבן את הקופאיות. הן דווקא נוהגות בי בסלחנות ומבטן משדר פליאה מהולה בחמלה: "הנה עוד היפי. אין מה לכעוס עליו, הוא מסכן. בטח כל הלילה הוא מגרגר חימר ירוק ועושה חוקנים הומיאופתיים". לצערי, העומדים מאחורי בתור לא מפגינים תמיד סולידריות דומה. לפעמים אני קולט איזה מבט רושף לכיווני, אבל ניסיוני העשיר בהתנהגות אזוטרית במרחב חיספס אותי. למדתי להתעלם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ