פלישת עוטפי הירקות: הסערה הוויראלית החמיצה את העיקר

היוזמה להאריך את חייהם של פירות וירקות בעזרת פלסטיק עוררה דיון יצרי, שמכיל יותר תחושות בטן מאשר נימוקים מדעיים

דני בר-און
דני בר-און
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דני בר-און
דני בר-און

אני שייך למיעוט שקונה ירקות ופירות ללא אמצעי מניעה, כלומר עורם בעגלה ומסדר על הסרט הנע בקופה בתלוליות קטנות ואסתטיות ברוח הזן בודהיזם. המטרה: לחסוך בשקיות מטעמים סביבתיים ולעצבן את הקופאיות. הן דווקא נוהגות בי בסלחנות ומבטן משדר פליאה מהולה בחמלה: "הנה עוד היפי. אין מה לכעוס עליו, הוא מסכן. בטח כל הלילה הוא מגרגר חימר ירוק ועושה חוקנים הומיאופתיים". לצערי, העומדים מאחורי בתור לא מפגינים תמיד סולידריות דומה. לפעמים אני קולט איזה מבט רושף לכיווני, אבל ניסיוני העשיר בהתנהגות אזוטרית במרחב חיספס אותי. למדתי להתעלם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ