לא תליתי תקווה בבחירות האלה. הבעיה אינה במנהיגים, אלא בעם

נרי ליבנה
נרי ליבנה
איור: איתן אלוא
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נרי ליבנה
נרי ליבנה
איור: איתן אלוא

בשעה שאני כותבת את הטור הזה, יומיים לפני שיתפרסם המדגם של תוצאות הבחירות, אין לי שום מושג איך יסתיימו הבחירות. התחושה שלי היא שכך או אחרת, לא אתקף בפרץ אושר פתאומי למשמע התוצאות. ברור שאני מעדיפה שבנימין נתניהו יפסיק לכהן כראש הממשלה הכרוני של ישראל. אבל האם מפלגת כחול לבן בראשותו של בני גנץ תביא את הישועה? די ברור לי שלא. כדי שהישועה תגיע צריך להתחולל כאן מהפך רציני, לא רק בדמות המנהיג אלא בעיקר בעם עצמו. העם שאני רואה בדמיוני הוא עם נאור, כזה שמעדיף את המחשבה על פני האמונה. עם שוחר שלום, לא כזה שאפשר להתחנף אליו על ידי ספירת הפלסטינים שחוסלו, כפי שעושה גנץ, כאילו הוא צ'יף אינדיאני המקשט את חגורתו בגולגולות מקורקפות של אויביו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ