בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אם אסע לסיני, אולי אלמד לחבב את עצמי

אני לא יודעת אם אני באמת מתגעגעת לסיני או שאני בעצם מתגעגעת לאישה שהייתי לפני שנים. בכל מקרה, אני נוסעת לגלות

46תגובות
איור לטור של נרי

יותר מעשר שנים עברו מאז ביקרתי לאחרונה בחופים של סיני. בעבר החופים האלה היו מקום הנופש הקבוע שלי, עם בני זוג, עם חברים או עם ילדיי. אפילו את ירח הדבש הראשון שלי ביליתי בדהב, שאז נקראה גם בשם הישראלי די־זהב, לצערם של הוריי, שדווקא רצו לפנק אותנו בטיול של שבועיים לשמונה ארצות ב"אירופה הקלאסית". זה היה באוגוסט. האוויר היה לוהט, מערכת החשמל קרסה והמזגנים בבית ההארחה שבו התארחנו חדלו מלפעול. אם לא די בכך, בחוץ השתוללה סופת חול ואנחנו נמלטנו על נפשנו חזרה אל הציוויליזציה. מאז לא חזרתי לדהב, שאומרים...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו