דני בר-און
דני בר-און
דני בר-און
דני בר-און

השעה היתה 6:51 בבוקר, יום שני. התינוקת העירה אותנו בדירה אפלולית בצפון הרחוק, דחוקים שלושתנו במיטה הזוגית כי לא היתה ברירה אחרת. אפילו הטווסים בפינת החי עוד לא הקיצו. השמים היו מעוננים, וטפטוף עקשני ירד על הדשא הסינתטי בחצר. מבעד לקורי השינה התמקד מבטי בשלושה בקבוקי נוי ריקים שהוצבו בטוב טעם על אחד המדפים. על הראשון כתוב "אהבה", על השני "לחיות, לצחוק, לאהוב" ועל השלישי — "HOME: there is great love, there are always miracles". אמרתי לעצמי שזה באמת יהיה נס אם נצליח לקלף את עצמנו מהמקום הנהדר הזה עד עשר. על פניו, שלוש שעות ותשע דקות הן מספיק זמן להתארגן, אפילו עם תינוקת. אבל הנסיבות היו מיוחדות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ